אחי, חסרי האחריות

פורסם: 11/03/2015 ב-ישראל, מה שחשבתי, פוליטיקה

Image result for ‫קלפי‬‎

כן. אני מתכוון אליכם. כן, כן, אתם שמתכוונים ללכת להצביע בשבוע הבא.

אתם אנשים חסרי אחריות. ולא בגלל שאתם הולכים להצביע. אתם חסרי אחריות מכיוון שאתם הולכים להצביע כפי שאתם מצביעים.

אני מתרעם מכיוון שאני שומע על התלונות של האנשים ועל השיקולים שלהם – למה צריך או לא צריך להצביע לעבודה או לליכוד או איך הם הולכים לתת עוד סיכוי ליאיר או לכחלון או לבנט או לכל הקישקושים האלה. עוד לא שמעתי אצל אף אחד – לא בשיחת ולא בפייסבוק ולא בכל מדיה אחרת – התייחסות לאחת מסוגיות הליבה שלנו.

אני מתכוון כמובן ל:

  • חברה או חברות
  • מדינה או דת
  • דמוקרטיה או שטחים

לפי מסעות הבחירות והמסרים וכמות המפלגות ובעיקר כמות המפלגות שנמצאות במרחב שנקרא מרכז , ברור לחלוטין שלא הבוחרים ולא המתמודדים לוקחים אחריות על הסוגיות האסטרטגיות של מדינת ישראל. האם מישהו שמע מתמודד כלשהו מציב בחזית הבחירות את התהליך המדיני? האם מישהו אומר משהו על מדינה דת ומדינת הלכה? האם מישהו מציג עמדה ברורה בנושא האידיאולוגיה הכלכלית שלנו?

אף אחד לא קם.

מאיר שליו כתב פעם שהראיה המטושטשת היא הראיה הראויה לאדם תרבותי. וואלה, מאיר, לפי ההבחנה הזאת, כולנו מאוד תרבותיים, אפילו אלה שרוצים שיפתחו להם את החדר או שרוצים לקנות שוקולד.

אז הם חסרי אחריות וחוט שידרה כי הם רק רוצים להיבחר. אבל אתם, אחי הבוחרים, אזרחים מודאגים, ציונים גאים ופטריוטים – למה אתם מוכנים לתת יד לאותו קיפאון ולהנצחת הביצה שבה במרחב שבין הליכוד לעבודה, שוחים כחלון ולפיד וליברמן – הדבר הזה שקוראים לו מרכז?

אין הבדל מהותי בין המחנה הציוני, הליכוד, יש עתיד, כולנו וליברמן. תורידו רגע את הסיסמאות ואת הצעקות ותסתכלו על העמדות שלהם – הם כולם אותוו דבר בדיוק. הם לא ישנו את הסדר הקיים והם לא מוכנים לקחת אחריות ולהציג עמדה ברורה וחד משמעית בסוגיות הליבה שלנו.

כשאתם מצביעים לאחת המפלגות האלה, אתם בסך הכל מביעים העדפה אישית. משהו כמו הבחירה שאתם עושים בין פסטה עם רוטב עגבניות או פסטה בשמנת. הטעם והצבע שונים אבל העיקרון הוא אותו עיקרון – בצק עם רוטב.

ואתם כבוחרים, לא מוכנים לקחת אחריות ולדרוש עמדה אידיאולוגית. והסיבה היא שזה מפחיד כי צריך להתעמת עם הדברים העמוקים ביותר שאנחנו חיים איתם – היחס שלנו לדת ותפקידה במדינה. היחס שלנו לשטחים ולערבים שאף אחד לא רוצה לחשוב עליהם ובטח לא לקחת אחריות. היחס שלנו לאנשים שאנחנו לא רואים בחברה ומתעלמים מהם.

זה חוסר אחריות והקמפיין על ביטול הזכות לקיטור מאוד קולע למטרה, אם כי מהסיבות הלא נכונות.

מי שמצביע למפלגות מרכז, אין לו זכות למתוח ביקורת על שום דבר שתעשה כל ממשלה שתקום מכיוון שהצבעה למפלגות האלה זה לא עמדה, זה בסך הכל טרנד אופנתי.

לכן מרצ מתדרדרת בסקרים ולכן יש נסיגה אצל בנט וגם אצל החרדים העניינים לא משהו – אלה שלושת המגזרים האידיאולוגיים שמציגים עמדה ערכית ולכן הם מיעוט בחברה הישראלית.

אבל אלכס, תצעקו עלי מייד – תראה, חגיגת הדמוקרטיה, מגוון דעות ומה עם המגוון? ומה עם ג'ון סטוארט מיל שהטיף ל-Market place of ideas? זה אחלה כל המפלגות האלה, הן מייצגות את רב הגוניות של החברה הישראלית…!

טוב, זה בולשיט, כי אין ביניהם הבדל ואם יש דבר שהם לא עושים זה להציג רעיונות חדשים (או ישנים אפילו) לשיפוטכם ולהחלטתכם.

ובולשיט מביא אותי לפסקה הבאה.

את הסיפור הזה שמעתי בפעם הראשונה אצל שלמה ארצי בהופעה, מזמן, כשהוא עוד סיפר סיפורים מעניינים ליד השירים. זה הולך ככה:

ציפור אחת קפאה בחורף על האדמה הקשה. הפרה שעברה בדרך, חירבנה על הציפור. החרא החם החזיר את הציפור לחיים והיא הוציאה את הראש מחוץ לערימת החרא והתחילה לצייץ. החתול ששמע את הציוצים עבר ואכל אותה. המוסר השכל של שלמה ארצי היה שלא כל מי שמחרבן עליך רוצה ברעתך ולא כל מי שמוציא אותך מהחרא עושה לך טובה.

לי יש מוסר השכל אחר.

כשאתה בתוך החרא, שב בשקט ואל תצייץ ובטח אל תתלונן על מי שחירבן עליך במקור.

לכו להצביע.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s