Cui Bono?

פורסם: 10/07/2014 ב-Uncategorized

אני יודע שהלטינית שלכם קצת חלשה לאחרונה אבל בכל זאת, הביטוי הזה (בלטינית – מי הנהנה?) הוא נושא הפוסט הזה.

אם יש משהו שלמדתי ממערכת הבחירות לנשיאות המדינה, הרי זאת העובדה שכדי להבין נכון את מה שמתרחש, במערכת הפוליטית ובמציאות שלנו, כדאי לבחון הכל בראיה עסקית טהורה.

כאשר מסתכלים על אירועים כעל מערכת עסקית, התמונה מתבהרת, אפשר לנער את כל הקשקושים מסביב ולהפסיק להתרגש ולהילחץ.

אם ניקח את הסיבוב הנוכחי של ישראל מול חמאס (הפעם נבחר השם המלהיב "צוק איתן"  ונותר לי לרק להניח ששמי שבחר את השם קובע ברגעים אלה ממש תור אצל רופא המשפחה שלו, כדי לקבל קצת מהכדורים הכחולים שמסייעים לאיתנות הצוקים באשר הם) אפשר לראות מייד את רשימת הנהנים ולנסות אפילו לנחש מה עומד לקרות. אז בואו נראה מי נמצא בצד המרוויח ומי בצד המפסיד.

  • המערכת הפוליטית – אין כמו מלחמה טובה כדי לסייע למערכת הפוליטית באשר היא. לממשלה יש הזדמנות להתעסק ב"ישיבות קבינט". לשרים יש הזדמנות להראות רציניים ואחראיים כי בטלויזיה, אם אתה נראה רציני אז כנראה שאתה גם מבוגר אחראי וכדאי להצביע עבורך. במקביל, אפשר לגזור קופונים מהעברת ביקורת ("לא נחושים מספיק") מצד ימין או לדבר על "פשעי מלחמה" מצד שמאל. אבירי הימין מחזקים את ציבור הבוחרים שלהם ואבירי השלום מנידים את ראשם ביגון. תוך כדי שאון התותחים אפשר גם לנסות קומבינות בסגנון  של "חיזוק הממשלה" על-ידי הכנסת חרדים. יאיר לפיד מקבל הפוגה מהביקורת על מה שהוא עושה או לא עושה במשרד האוצר ושר הבטחון יכול לעדכן את המספרים של תקציב הבטחון. המלחמה גם נותנת הזדמנות לגל פתוח ברדיו ולאולפן מיוחד בטלויזיה, שבו יכולים להתראיין פוליטיקאים ולדבר ולהמליץ ולספר סיפורים.
  • המומחים – זאת שעתם היפה של המומחים – לשעברים מהפוליטיקה או מהצבא, מומחי בטחון, ערבים ומודיעין, אנשי אקדמיה ומומחים בשם עצמם. כולם גוזרים קופונים בטלויזיה ומקבלים הזדמנות לדבר עוד ועד על דברים שאין להם שום מושג לגביהם. אתמול למשל, באמצע היום, בערוץ 2, ראיתי את רן פקר שפעם, לפני שנות דור, עוד שהמיראז'ים רעמו בשמי הארץ, היה בחיל אויר. פרק דיבר בהחלטיות על….מה בעצם? מה הוא יודע ומה הוא מבין? הופעה בטלויזיה בשעת מלחמה, היא הזמנות לשבת תרבות, ולעוד עיתונים ולהרצאות ולסדנאות – ומזה חברים אפשר אפילו להתפרנס. אז מה רע?
  • צה"ל ומערכת הבטחון – מלחמה זה ביזנס! כבר יש חישוב של 8.5 מיליארד שקלים שיעלה המבצע, שכמובן צריך להוסיף לתקציב הבטחון. ואיך אפשר לסרב? עכשיו, הנה לכם תרגיל קטן – צה"ל קיבל כבר מיליארד שקל מיאיר הנדיב לפני שבועיים וכעת הוא יבקש עוד 8.5 מיליארד. מסקנות ועדת העוני של אלאלוף, מבקשות 6.5 מיליארד שקל כדי להילחם בעוני. נחשו ילדים, איזה מלחמה מתוקצבת ואיזה לא? עולה גם השאלה הנוגה, מה יותר פשוט, לירות טילים על החמאס או לנסות להוציא את הערבים והחרדים ממעגל העוני?
  • התעשיה הבטחונית – טיל אחד של כיפת ברזל עולה 50,000 דולר וזה המחיר שצהל משלם. מל"טים, חימוש, מדוייק, מערכות אלקטרוניות, מצלמות, ציוד – רשימת המכולת ארוכה ויקרה וכולה כמובן "חיונית" ל"בטחון המדינה" ו"חייבת" להיות כלולה ב"רשימת ההצטיידות". אין ביזנס כמו מלחמה והתעשיה שלנו מרוויחה ביושר את הכסף שלה. מלחמה היא רווחית גם בעוד מובן – אם אוסם רוצה למכור במבה, היא צריכה להפיק פרסומות ולקנות זמן שידור יקר מאוד. אבל, אם התעשיה האווירית רוצה לפרסם את כיפת ברזל, היא לא משקיעה שקל. צה"ל קבלן הביצוע, יורה וערוצי החדשות, על תקן משרדי הפרסום, מספקים זמן שידור יקר שבו כולם מספרים כמה המערכת טובה ומדויקת.
  • אבירי השלום ולוחמי הצדק – איך אפשר לראות את האור אם אין חושך סביב? איך אפשר להיות צודק ומוסרי, אם אין מולך ממשלת ימין מיליטנתית וקיצוני ימין משתוללים ברחובות? רק כך אפשר לעשות כנסים, לגייס תרומות, להיות צודקים ומוסריים באולפני הטלויזיה ולהטיף לדו קיום. וכמובן שהם צודקים וכמובן שהמלחמה למען השלום נמשכת לפחות כמו המלחמה למען המלחמה.
  • החזירון העליון – החברים האלה נהנים מהמלחמה, בכל דרך שרק תרצו – הם מצטיירים כמיטבי העם כאשר הם נותנים הנחה על ביטוח הרכב, הם מרוויחים מהבעלות על חברות המספקות למשרד הבטחון ולצבא וכמובן הם בונים לעצמם את הקייס להקלות הבאות תחת הכותרת "מי עוד יעשה בעסקים עם סיכון כזה למלחמה ולחוסר יציבות?" חברים! אצלנו הדבר היחיד שקבוע הוא חוסר היציבות והמלחמה בכל כמה שנים.
  • "עםישראל" – מלחמה היא דבר אידיאלי ל"עםישראל". זה המצב שבו אפשר להיות לחלוטין צודקים, כי "יורים עלינו" ו"זכותה של מדינה להגן על עצמה". רק במלחמה "עםישראל" שוכח מהעובדה שהוא חי במדינה ללא גבולות, עם פערים בלתי נתפסים בין חלקים בחברה וכמובן הוא שוכח מהעניין הקטן הזה של השטחים והכיבוש. במלחמה, "עםישראל" מרגיש כמו עם רגיל אחר שיורים עליו ויכול לקבל פטור נוח מהשאלות המציקות כגון "ומה תעשו אחרי שתגמרו לירות אחד על השני?" אמנם "עםישראל" ידו מושטת לשלום, אבל לעזעזל, תנו להנות ממלחמה נורמלית!
  • אנשי נדל"ן ובניין – נו באמת, איפה העזתים קונים בטון, בלוקים, ברזל בניין וטיח? בסיני? צה"ל שבר? אנחנו נתקן!
  • ביבי – "כי זה לא הזמן למתוח ביקורת על ראש הממשלה"
  • שרה – נו באמת, יש טילים עכשיו ואתם שואלים אותי על רהיטי גן שגנבתי? מה זה הקטנוניות הזאת?
  • משטרת ישראל – טילים נופלים יותר חשובים משחיתות משטרתית, חוסר יכולת להבטיח בטחון אישי לאזרחים וחוסר יכולת להתמודד עם גזענות.
  • ערוצי הטלויזיה – בשביל ערוצי החדשות, מלחמה זה השילוב של האח הגדול ושידורי פורנוגרפיה של טילים, יחד עם "דיווחים מהשטח" וגם "אולפן פתוח" ושלל "משדרים מיוחדים". שאלו את  עצמכם, מה בעצם קרה מאז שהתחלנו להפגיז? בגדול, אפשר לסכם את הכל בחצי שעת שידור כל יום – "חמאס ירה כך וכך טילים על אזורים כאלה וכאלה וצה"ל הפגיז כך וכך מטרות בעזה". אפשר לעשות גם מבזק מיוחד כדי לדווח על חיסול מחבלים בזיקים. אבל במקום זאת, אנחנו מקבלים ריאליטי של שום דבר, עם כל מיני אהבלים שיושבים באולפן ונותנים עצות על מה לעשות עם הילדים ועוברים כל שתי שניות לאיזה כתב כדי שהוא יספר שנשמעה אזעקת צבע אדום. כן…ומה?
  • החמאס – יזמים שיש להם רעיון, הולכים לגייס כסף מקרנות הון סיכון. ארגוני טרור שזקוקים למימון, יורים טילים על מסכנים מעבר לגבול ואז יכולים להגיע עם צילומי אל-ג'זירה ובי.בי.סי לסעודיה ולקטאר, כדי להראות שיש תמורה לאגרה ושהם צריכים עוד. דרך אגב, זאת טקטיקה שעובדת כבר שנים אצל חרדינו היקרים – הפגנות שבת מצטלמות יפה ועוזרות לגייס תרומות בחו"ל.

טוב, אז אלה הנהנים. ומי בצד המפסיד של המשוואה?

  • האנשים שלא סופרים אותם – תושבי הפריפריה בדרום, תושבי אשדוד ואשקלון, ילדים, זקנים, כן ואפילו בדואים שנמצאים ב"שטחים פתוחים". כל האנשים שאין להם "מרחב מוגן" או שלא מסוגלים להגיע בתוך 30 שניות למרחב שכזה. אי אפשר ללכת לעבודה, אי אפשר לעזוב את הילדים, אסור לשלוח אותם לקייטנות. אנשי הפריפריה לא מעניינים, כי אין להם כסף וכי אין להם נגישות לטלויזיה. היתרון היחיד שלהם הוא בעובדה שמסיבה כלשהי, אין להם לאן ללכת ולכן, אפשר לעשות מבצעים צבאיים כדי "להביא שקט לדרום".
  • האנשים הלא מחוברים והעניים – המלחמה מתרחשת תמיד על חשבונם – מכיוון שהם לא מקבלים תוספת סיכון ממקום העבודה שלהם, מכיוון שהם עושים עכשיו מילואים ואין להם פטור ומכיוון שכל שקל שהולך על "בטחון" הוא על חשבון הקייטנה והמכולת. תקציבי הענק שהולכים ל"הצטיידות" ול"השלמת ציוד" הם על חשבון יום לימודים ארוך, איכות מורים, תשתיות ושיפור עבודת המשטרה.
  • ה"בלתי מעורבים" בעזה – מעניין איך "בלתי מעורב" בעזה מרגיש כשהחימוש המדוייק שמיועד למשגר, פוגע לו בבית? אני מתאר לעצמי שהוא מרגיש לפחות כמו אמא בשדרות שעל חדר הילדים שלה נופל קאסם שנשלח על-ידי "הנהגת החמאס". האזרחים הרגילים, שרוצים לחיות חיים רגילים לחלוטין, סופגים את מלוא עוצמת "הצדק" שלנו ושל החמאס.
  • אני ואתם, שלושת קוראיי הנאמנים – כי אנחנו חיים במדינה שבה השלטון אינו לוקח אחריות ואינו מגלה מנהיגות. כי אנחנו חיים במדינה שבה הממשלה אינה מסוגלת לספק פתרון לאנשים שכבר 15 שנה או אולי יותר נופלים להם טילים על הראש. כי אנחנו חיים במדינה שבה אף אחד מ"המנהיגים " לא מסוגל להחליט ולבצע.

אם לסכם את טור המרוויחים מול טור המפסידים, המסקנה שלי היא ברורה ופשוטה באכזריותה – עוד מעט הסיבוב הזה יסתיים, המרוויחים ירוויחו והמפסידים ישארו עם פקחי מס הרכוש, עד לסיבוב הבא, כי באמת, חברים, יאכטות , מכוניות ודירות, צריך להחליף לפחות פעם בשנה וחצי שנתיים, לא? וגם רהיטי גינה.

ומה אתם הרווחתם מהמלחמה האחרונה?

מודעות פרסומת
תגובות
  1. דוד הגיב:

    בתשובה לשאלתך, ובהיותי אחד משלושת קוראיך הנאמנים… הרווחנו את הפוסט הזה. מדויק, קולע ו… עצוב. אבל מה זה משנה, יש רהיטים
    חדשים בגינה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s