בפעם הבאה שאתם באיסטנבול

פורסם: 22/04/2013 ב-מה שאנשים עושים, מקומות בעולם

אתם מוכרחים להסתפר.

אני יכול לחשוב על כמה סיבות טובות לעבור לאיסטנבול (ובטח עוד הרבה סיבות טובות לא לעשות את זה) אבל לאחר הביקור האחרון שלי, החלטתי לשקול ברצינות לעבור לגור שם ולו רק בגלל התספורות. אני מודה שמדובר בצעד דרסטי משהו, אז בשלב ראשון, אני אתחיל לטוס יותר עם טורקיש כדי לצאת לעיר, לשתות קפה על גדות הבוספורוס, לאכול אוכל טורקי ולהסתפר.

זה המינימום שאתם צריכים לעשות באיסטנבול. אני לא אכנס לעניין האוכל עכשיו. אומר רק שהוא מעולה. וזה מתייחס לכל סוג של אוכל שתחליטו לאכול שם – במסעדות, ברחוב, בקיוסקים, בדוכנים או בשוק. גם אם תקנו איירן ולחם עם גבינה במכולת מתחת למלון, קרוב לוודאי שזה יהיה טעים.

לגבי הבוספורוס. למאיר אריאל עושה טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה. לי עושה טוב לשבת על גדת המים, משמאלי מתנשא גשר ועל המים, עוברות אניות גדולות. הקפה שם טעים במיוחד וכך גם התה. אפשר לעשות את זה גם על גבי המרפסת של מלון ההילטון, למעלה ליד התקסים, בשעות אחר הצהריים, כאשר הגברות המטופחות והאדונים בחליפות והשפם והילדים בבגדי מלחים, מתרוצצים בלובי. אז אמנם מתרחקים מהמים אבל מקבלים במחיר הקפה (המופקע יש לומר – טוב הילטון, מה לעשות) גם שקיעה יפה.

אז כאמור, תספורת.

ליד המלון, יש מספרה ובמספרה יש ספר שקוראים לו רמזי. הוא כמובן לא דובר אנגלית ואני חלש מאוד בטורקית. יחד עם זאת, מה יש לדבר. גבר נכנס למספר עם שיער ארוך לא כדי לשוחח על ארדואן או על מחירי הבד ובטח לא כדי לקנות שטיח. הזמן הוא שעות הבוקר המוקדמות ובמספרה יש לקוחות. וככה זה הולך – ראשית הוא חותך לי את השיער. בלי מכונה, לאט. אחרי זמן מה הוא מפסיק. הילד שעוזר לו, מביא לנו תה ורמזי אוכל את ארוחת הבוקר שלו לידי. השיחה שלנו מתנהלת בפנטומימה כשאני מחמיא על איכות התה והוא מודה לי.

חוזרים לתספורת. השיער שלי ממשיך להיגזר. אנחנו מסיימים את התספורת ועוברים לגילוח עם תער. חברים, אני חייב לומר לכם שאם יש לכם בעיות אמון או יחס חשדני לטורקים בכלל ואנשים עם סכין ליד הגרון שלכם בפרט, תשדלו לא לעשות את זה. אבל אני סומך על רמזי שלא יחתוך אותי יותר מדי, משתדל לא לזוז כדי לאפשר לו לגלח אותי וחושב על הסצינה של צ'רלי צ'פליו מהדיקטטור הגדול. הגילוח לוקח יותר זמן מהתספורת. ראשית מקציפים את הסבון עם מברשת ואחר כך מורחים את הקצף – איזה עשר דקות פחות. הגילוח עצמו גם כן נעשה לאט לאט, שזה בסדר גמור מצידי. אל תמהר רמזי, אל תמהר.

תם טקס הגילוח אבל ואני נשאר ישוב כי כעת הגיע זמן החפיפה וכמובן הסרת השיערות מהאזנים. אז מתברר שרמזי הוא לא חסיד הבערת השיערות כפי שעושים זאת בדרך כלל. לא, רמזי הלך על שעווה.

ובכן, שאלה מכשילה, קוראי ממין זכר – עשיתם כבר שעווה בחיים שלכם?

טוב, זה לא באמת היה ככה אבל זאת בהחלט חוויה.

אחר-כך רמזי חפף לי את הראש, עשה לי פן ומרח אותי בשלל מוצרים קוסמטיים שלמען האמת אין לי מושג מה הם. בסוף היה אפטרשייב לא מוצלח במיוחד, אבל אני לא יכול להתלונן. זה לקח שעה בערך, עלה חמישים שקל וללא כל ספק זאת היתה התספורת המוצלחת ביותר שעשיתי עד כה.

מסתבר שטורקיש איירליינס עושים לפחות שתי טיסות לאיסטנבול ביום, אבל אז זה די מייקר את התספורת.

והנה איש שצילם את כל הסיפור (על עצמו) במספרה אחרת – אכן, בדיוק כך.

http://www.squidoo.com/turkishhaircut

מודעות פרסומת
תגובות
  1. DR הגיב:

    יקירי,
    אומנם טורקיש לא טסים לזיכרון ולהילטון שלנו קוראים מלון מימון אבל … מחיר התיספורת זהה ויש אפילו נס קפה.
    אתה מוזמן

    שלך,
    דויד

    כרגיל, כיף גדול לקרוא

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s