למה אני מקנא באמריקאים ועוד דברים

פורסם: 25/08/2010 ב-Uncategorized

טל (מהעבודה שלי) נזף בי שאני לא מעדכן את הבלוג.

הוא צודק. אין לי שום תירוצים. לא כתבתי. יש מיליון סיבות לא לכתוב ויש רק סיבה אחת כן.

במרבית הזמן אני לא כל כך מקנא באמריקאים. אבל לפעמים מבליחה חיית הקנאה הירוקה ומעבירה את הציפורניים שלה על לוח הגיר של הקנאה (איזה מטפורה….).

וכמובן שזה קשור באובמה. הוא זוכה לכיסוי תקשורתי יוצא מן הכלל, כל צעד שלו נבחן מכל זווית וכל אמירה שלו היא חדשות.

אז כשהוא יוצא לחופשה, הם מייד מדווחים שבדרך לחופשה הוא עצר בחנות ספרים וקנה ספרים.

כבר אני מקנא. ראיתם לאחרונה דיווח כזה אצלנו. משהו בסגנון של “בדרך לחופשה שלו, ראש הממשלה עצר בסטימצקי וקנה ספרים”. אולי על ברק? אולי על משה כחלון? יוק, כמו שאומרים ידידינו הטורקים.

אבל אצל האמריקאים הפרימיטיבים, זה חדשות. וזה לא רק חדשת אלה גם נושא לדיון מעמיק.

אז ככה. הוא קנה לעצמו את Freedom של ג’ונתן פרנזן, ואת Tinkers של פול הרדינג וגם את Few Corrections של ברד לייטהאוזר. כמובן שגם לבנות שלו הוא קנה ספרים – אל תיגע בזמיר של הרפר לי ואת הפוני האדום של ג’ון סטיינבק.

וזה מייד הפך לדיון מעמיק מה זה אומר ולמה הוא בחר דווקא את הספרים האלה. אז אני מקנא. אם הם מתעסקים עם הספרים שהנשיא שלהם לוקח לחופשה, אז הם לא באמת כאלה דבילים כמו שהם נראים לפעמים.

ובנימה אחרת לחלוטין. אם העיניים הם ראי הנפש, אז הצלם הזה, מתקרב לראי הזה מאוד מאוד קרוב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s